אילוסטרציה
סיפורו של אורי, שהופנה לטיפול מקצועי דרך מרכז הסיוע עצת נפש. “אצלי כל עניין המיניות ההפוכה תמיד היה בהכחשה. כבר מגיל צעיר, בית ספר יסודי ליתר דיור, הרגשתי משיכה רק לבנים. התעסקתי בלספק לעצמי תירוצים אך אף פעם לא חשבתי שאקלע לבעיה כלשהי בעתיד. הבעיה המשיכה והתגברה גם בחטיבה ובתיכון, לא הרגשתי בנוח להתלבש ליד אחרים, להכנס לבריכה או לים, במשך שנים ארוכות.
פעם אחת גבר יזם איתי משהו פיזי, אך לא קיצוני מדי. לא התנגדתי למעשה אך היה לי ברור שמבחינה דתית ומוסרית מדובר במעשה מביש ולא תקין. למרות כל המחשבות והעיסוק בנושא, לא הצלחתי לראות את האור בקצה המנהרה.
כשהייתי בן 24-25 החלטתי שאני רוצה להתחתן. התחלתי לצאת עם בנות אך גם להן היה ברור, משהו היה חסר. בשלב מסוים פגשתי את אשתי ויום אחד החלטתי שזה הזמן הנכון מבחינתי להתחתן. לאחר שהתארסנו הרבה דברים השתנו, לא הצלחנו להגיע ליחסים, התנהגתי שונה ונקלענו למשבר ביחסים.
הנזק עוד גדל לאחר פנייה לרב, הלכתי גם לבדיקות רפואיות אך לא היתה כל בעיה. נכנסתי לחרדות ומצאתי את עצמי נרתע מכל מגע שלה. יום אחד הערתי את אשתי וקיימנו שיחה רצינית ועמוקה. נכנסתי לאינטרנט וחיפשתי עזרה, הגעתי לפורום של עצת נפש ופניתי למטפל.
הטיפול ארך שנים רבות וכלל משברים וקשיים לא מעטים. אשתי חיכתה לי 3 שנים לסיום הטיפול ולכל אורך התקופה נמנענו מיחסי אישות. בשלב מסוים בטיפול התחלנו לעבוד על המגע בצורה מסודרת והדרגתית.
הטיפול שהופנית אליו בהכוונת עצת נפש התמקד בדימוי עצמי, הערכה ובלימוד קבלה עצמית. היום, בגיל 38, אני נשוי באושר ואבא ל-5 ילדים מקסימים. סיימנו את הטיפול והזוגיות בינינו חזקה מתמיד, היא גלויה וכנה וכוללת גם מיניות בריאה, כלום לא נשאר מחיי הקודמים”.
