ד”ר רוברט ספיצר הוא פסיכולוג בעל שם עולמי שעמד בשנת 1973 בראש הAPA” – ” (ארגון הפסיכולוגיים האמריקאי). בשנה זו החליט ספיצר להוציא את ההומוסקסואליות מה-“DSM” – ספר אבחון מחלות הנפש. מיד לאחר מכן החלה תנועה מסיבית של מטפלים שהצטרפו לגישתו של ספיצר שהומוסקסואליות איננה מחלת נפש ושהיא אינה בת שינוי וטיפול. לעומתם, פסיכיאטרים חשובים, פסיכולוגים, חוקרי מדע ואנשי אקדמיה מכובדים נכנסו לארון, מחשש להיראות או להיתפס לא לגיטימיים.
שנים רבות אחר-כך, בשנת 2001, אחרי מחקר מעמיק ומקיף שערך בנושא לאורך שנים, קבע ד”ר ספיצר: “חשבתי כמו רוב הפסיכיאטרים שלא ניתן לטפל בנטיות הומוסקסואליות אלא רק להתנגד להתנהגות. כמו רוב הפסיכיאטרים, חשבתי שניתן רק להתנגד להתנהגות הומוסקסואלית ושאף אחד לא יכול לשנות באמת את האוריינטציה המינית שלו. כעת אני מאמין שזו טעות, חלק מהאנשים יכול ואכן משתנה”.
מחקרו של ספיצר דווח ב”יו-אס-איי טודיי”, ב”וושינגטון פוסט” וב-“ניו יורק טיימס” והופץ למאות עיתונים מקומיים על ידי סוכנות הידיעות “אסוסיאייטד פרס”. הסיפור דווח בהרחבה גם ברשת באמצעות אתרי חדשות חשובים כמוfoxnews.com, cbsnews.com, abcnews.go.com, msnbc.com. ד”ר ספיצר אף הוצג במהדורת הבוקר של “בוקר טוב אמריקה”.
עצת נפש – ד”ר רוברט ספיצר
מיד לאחר מכן הותקף ד”ר ספיצר מכל עבר על גישתו החדשה. כל הארגונים הפרו-גאים השונים פרסמו נגדו גילויי דעת בניסיון לערער את אמיתות תוצאות המחקר ואת אמינותו של ד”ר ספיצר עצמו. מספר שנים לאחר מכן, כתוצאה מלחץ המסיבי שהופעל עליו, יצא ד”ר ספיצר בהצהרה שהוא חוזר בו ממסקנותיו וכך זכה מחדש בתמיכתה הציבורית הגורפת של הקהילה ההומו-לסבית.
גם פרופסור שמואל טיאנו מחבר הספר “פרקים נבחרים בפסיכיאטריה” שראה אור במהדורתו העדכנית בשנת 2010 (ספר חובה בתוכניות לימודים העוסקות בבריאות הנפש באוניברסיטאות, מכללות, בתי הספר לחינוך וסמינרים למורים), הקדיש פרק שלם בספרו לנושא: “בעיות בפסיכולוגיות והתנהגויות המשולבות בהתפתחות המיניות והכיווניות המינית”. טיאנו טען כי הומוסקסואליות היא בחירית לאדם ואף צידד בתיאוריה של צ’רלס סוקרידס, שראה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית הניתנת לריפוי באמצעות טיפול. בין שאר הטענות שלו שם קבע טיאנו כי תיאוריה זו היא “הגישה המקובלת ביותר היום”.
זמן קצר לאחר צאת הספר הותקף ב2011 פרופסור טיאנו ע”י אנשי הקהילה ההומו-לסבית ומתנגדיו החלו בהחתמת עצומה ברשת האינטרנט הקוראת לכל מוסד אקדמי וחינוכי, המכשיר אנשי מקצוע מתחום החינוך, הסיעוד ובריאות הנפש להחרים את הספר. בדיוק כמו ספיצר, נאלץ טיאנו לחזור בו מהצהרותיו הראשונות והכריז על הפרק שיצא כטעות דפוס.
הארגונים ההומו-לסביים ראו בהצהרותיהם של ד”ר ספיצר ופרופ’ טיאנו עניין אישי, והחליטו לעשות הכל על מנת לטעון שהנטייה המינית לא ניתנת לשינוי. את טענתם הם מעגנים בטענות מוחצנות של עדויות מניסיונות לשנות נטייה מינית ובטענה שאין אף אדם שבאמת הצליח לשנות את נטיותיו. פחד הקהילה ההומו-לסבית לפגוש את האמת, יצר מצב של לחץ חברתי ופוליטי על כלל הציבור ובפרט על ציבור המטפלים. לחץ זה מונע מהציבור לפגוש מקרוב את מאות המטפלים שחוו הצלחות ודאיות בליווי מטופלים ולשמוע את סיפורם האישי והצלחתם.
מה המצב בישראל?
בארץ, קיים כיום רק ארגון אחד המעז להביע את ניסיונו בתחום האפשרות של בירור הנטייה המינית. ארגון “עצת נפש” חרט על דגלו את מתן האפשרות לכל מי שיש לו נטיות הומוסקסואליות לבחור לעצמו איזה דרך חיים היא הדרך המתאימה ביותר עבורו. בליבו של הארגון קיים קו טלפוני חם המאויש על ידי סייעים שעברו הכשרה מתאימה במרכז הסיוע. עם זאת, עמותת “עצת נפש” משלמת מחיר תדמיתי כבד בהיותה מותקפת באופן קבוע ע”י הקהילה ההומו-לסבית.
במקביל לארגון זה קיימים מעט מאוד מטפלים פרטיים ברחבי העולם המוכנים להסתכן בשמם הטוב ולהצהיר כי הם מסייעים למטופליהם להתמודד עם נטייתם ההומוסקסואלית ואף יש להם הצלחות מוחשיות בתחום. ביניהם אנו מוצאים בארה”ב את יו”ר ה-APA לשעבר ד”ר ניקולס קמינגס, ד”ר ג’וזף ניקולוסי ואת ד”ר כריסטופר רוזיק במקביל לעוד קומץ שמות נוספים ברחבי העולם. במדינת ישראל ישנם גם קומץ מטפלים הידועים בתחום, המציעים שינוי נטייה מינית, תוך חשיפת הרצון הפנימי והתחברות לזהות ההטרוסקסואלית.
בנוסף, קיים גם קומץ של מטפלות העוסקות בתחום. לצערנו, מרבית המטפלים בארץ עושים זאת בהיחבא ואינם מוכנים ששמם יפורסם כעוסקים בתחום. הם מפחדים לצאת מהארון שמא אף הם יבוקרו ע”י אנשי הקהילה. ככל שחולפות השנים יותר ויותר מטפלים מצטרפים לקול האמיץ ופתוחים יותר לשמוע וללמוד מניסיונם של אחרים על הנושא ולהיפתח לאפשרות השינוי. אף הם נוקטים צעדים קטנטנים ומתחילים להשמיע בציבור את קולם.
עצת נפש מסייע מדי יום לנערים ולמבוגרים בהתמודדות עם נטיות הפוכות, עם התמכרות לאינטרנט והתמכרויות נוספות.
